בהדרכת הטאי צ'י ידוע העיקרון של כוונה מולידה תנועה. ובאמת, העוצמה שאפשר לפתח בשיטת תרגול מנטלית פיזית זו היא מדהימה. לכן, כדאי וצריך להשקיע זמן וכוח בתרגול

מאסטר הטאי צ'י בנימין דוידסקו, נסע ליפן כקיבוצניק חילוני חובב קראטה ושב כיהודי מאמין

כל אומנות ובמקרה שלנו "אומנות לחימה", היא אוצר פנימי שיש בכל אחד, שעליו לגלותו ולהוציאו לפועל. היסודות שקיבל התלמיד מהמורה הם כמו שורשים, אדמה טובה ודשן. כעת עליו לגדול, לפרוח ולהוציא פירות…

זכור לי שבאחד האימונים בדוג'ו, בסוף האימון, כל התלמידים יושבים סיזה (צורת ישיבה יפנית) והדאי סנסיי (המורה הישיש בגיל 90) של הדוג'ו פתח ואמר:….

אחד היסודות החשובים שקיבלתי ממורי לקנדו ביפן היה – איך ללמד. אנסה בע"ה לתמצת את הוראתו: ישנם שלושה שלבים בלימוד אומנות לחימה (וזה נכון לכל אומנות אחרת)…

עמוד רפוי אך לא רופס
שים לב, איך את השרירים אתה תופס.
ישנו כאן סוד, אוצר שמימי

דיו נשפך כבר בנושא השפעת תרגול הזאן ז'ואן על תרגול הטאי צ'י ואין אני בא לחדש כאן אלא רק להתייחס לנקודה חשובה בענין דרך האימון

מלחמה ? לחימה ? מי בכלל צריך את זה ? להרוס, להשמיד, לרסק, לגרום צער, בשביל מה זה נחוץ? אבל אפשר להסתכל מזווית אחרת על

בתום אימון מוצלח בטאי צ'י שאלתי את עצמי מה הדבר שגורם לי להרגשה כל כך טובה. מצאתי שיש כאן נקודה למחשבה. נראה לי שהסיבה לכך